תפריט נגישות


מידע הצהרת-נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

הד בינלאומי למאמרו של פרופ' ג'יי לביא העוסק בחוק השתלות האיברים

חותמים על כרטיס התורם יקבלו עדיפות בעת קבלת איברים להשתלה בישראל

 

הירחון הרפואי הבריטי היוקרתי לנצט, פרסם בסוף השבוע האחרון בפרסום מקוון, המקדים את הפרסום בדפוס, את מאמרו של פרופ' יעקב (ג'יי) לביא, מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא. המאמר עוסק בסעיף ייחודי מסוגו בעולם בחוק השתלות האיברים הישראלי החדש שקבלה הכנסת, המקנה לחותמים על כרטיס התורם עדיפות בעת קבלת איברים להשתלה. פרופ' לביא היה יוזם המהלך והאיש שקידם אותו עד לגיבושו בחוק ההשתלות. שותפים לו לדרך ולכתיבת המאמר תמר אשכנזי ופרופ' גבי גורמן מהמרכז הלאומי להשתלות ופרופ' דוד שטיינברג מהמחלקה לביואתיקה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.
במאמר מפורטות הנסיבות הישראליות המיוחדות שהביאו ליוזמת החוק החדש - השיעור הנמוך של הסכמת משפחות הנפטרים לתרומת איברי יקיריהם (45% לעומת 80-90% במדינות רבות במערב), וכן התופעה החברתית המיוחדת, שזכתה לכינוי ה"נוסע החופשי", של אזרחים שאינם מאמינים במוות המוחי ולכן אינם מוכנים לתרום את אבריהם לאחר מותם, אך אינם נמנעים מלהירשם כמועמדים לקבלת איבר להשתלה בעת הצורך.
שיטת תיעדוף החותמים הוותיקים על כרטיס התורם בעת הקצאת איברים הנתרמים להשתלה, נועדה לתגמל את אותם האזרחים המוכנים לתרום את אבריהם לאחר מותם ובכך להגדיל את שיעורם באוכלוסיה ובהתאמה להגדיל את שיעור התרומות מנפטרים בפועל, ומאידך להימנע מתגמול אלה שאינם מוכנים לתרום את חלקם לטובת הכלל. העיקרון האתי העומד בבסיס השיטה הישראלית החדשה מכונה אלטרואיזם הדדי.
במאמר מפורטת לפרטיה שיטת התיעדוף החדשה, שהתקבלה לאחר דיונים מעמיקים בפורום מומחים נרחב במרכז הלאומי להשתלות, תוך שימת דגש מיוחד על אי פגיעה באותם מועמדים להשתלה שמצבם הרפואי הינו קריטי ומחייב קידומם במהירות לראש רשימת הממתינים.
עם זאת, נקבע כי במידה ובראש רשימת הממתינים לאיבר ימצאו ברגע נתון שני חולים קריטיים במידה זהה, האיבר הנתרם יוקצה לחולה שימצא כחתום ותיק על כרטיס התורם. השיטה החדשה תחל להיות מיושמת בפועל מינואר 2011 כשבמהלך השנה הקרובה היא תלווה במסע פרסום נרחב שנועד להביא אותה לידיעת כל אזרחי המדינה.
מאז הפרסום המקוון של המאמר הוא זכה בהתעניינות עיתונאית נרחבת מרחבי העולם, כולל כתבות בבי-בי-סי העולמי, בעיתון אינדפנדנט הלונדוני, בוול סטריט ג'ורנל ובכלי תקשורת רבים אחרים מניו-זילנד ועד לדרום אמריקה.