מחקר חדש של חוקרים מ"שיבא" מעורר הדים בעולם האקדמי ובתעשיית המזון:

כך  תבחר את הארוחה המתאימה ותמזער את הסכנה להתפתחות טרשת העורקים

מאמר חדש שפורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי   

                                    Journal of the American College of Cardiology  

מעורר עניין רב הן בעולם האקדמי-רפואי ובתעשיית המזון.

העבודה הינה פרי שיתוף פעולה של המכון האנדוקרינולוגי בראשותו של פרופ' אבי קרסיק והמעבדה לתפקוד האנדותל במכון הלב בראשותו של ד"ר מיכאל שכטר, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה למחקרים קליניים, במרכז הרפואי "שיבא". העבודה בוצעה כחלק מדרישות לתואר מתקדם של הדיאטנית הקלינית טליה לביא.

מזונות בעלי אינדקס גליצמי גבוה מהווים גורם סיכון למחלות לב ולשבץ מוחי ועל כן צריכתם מהווה סכנה בריאותית ארוכת טווח. הבדיקה להערכת תיפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי הינה בדיקת אולטרסאונד חדשנית ובלתי פולשנית, שנועדה להעריך את תיפקוד השיכבה הפנימית של כלי הדם (הנקראת אנדותל) בעורק של היד.  תפקיד האנדותל בין השאר להפריש חומרים האחראיים ליכולת כלי הדם להתרחב ולשפר את זרימת הדם ולמנוע שקיעת שומנים בדפנות כלי הדם.

הפרעה בתיפקוד האנדותל מביאה להתחלת תהליך טרשת העורקים המוביל לחסימת כלי הדם ולמחלות לב כליליות. גורמים רבים, כגון סוכרת, עישון, השמנה, יתר לחץ דם, גיל מבוגר, יתר שומני הדם, סיפור משפחתי למחלות לב, העדר פעילות גופנית ועוד יכולים להוביל להפרעה בתפקוד האנדותל. 

עד כה ההסבר לסיכון המוגבר לטרשת העורקים בצריכת מזון בעל אינדקס גליצמי גבוה לא היה ברור דיו.

נבדקו 56 מתנדבים בריאים, לא סכרתיים, בעלי משקל מוגבר, רובם גברים שנבדקו פעם בשבוע במשך 4 שבועות.  במשך 4 פעמים כל נבדק הגיע לאחר צום בן לילה ועבר בדיקת תפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי, כשאח"כ הנבדק קיבל ארוחה אחת מתוך 4 (פלצבו (מים) או ארוחת קרבוהידראטים המורכבת ממזון בעל אינדקס גליצמי גבוה (ארוחת סוכר או קורנפלקס), או מארוחה בעלת אינדקס גליצמי נמוך - דגנים עשירי סיבים).

לפני כל ארוחה, מייד עם סיום הארוחה, וכן שעתיים לאחר הארוחה נלקחו בדיקות דם לסוכרים, לשומנים וגורמים דלקתיים. בנוסף, שעתיים לאחר הארוחה בוצעה בדיקה חוזרת להערכת תפקוד האנדותל לכל נבדק. סדר הארוחות חולק לכל נבדק באופן אקראי כך שכל נבדק קיבל בכל ביקור ארוחה אחת בלבד מתוך 4  הארוחות ובמשך 4 ביקורים אכל מכל ארוחה פעם אחת בלבד.  טיב הארוחה בכל ביקור לא היה ידוע לחולה ולמבצעי המחקר מראש, אלא בסוף המחקר.

רמות הסוכר בצום וכן שעתיים לאחר כל ארוחה היו דומות בכל 3 הארוחות, בעוד שב-30 וב-90 דקות לאחר כל ארוחה רמות הסוכר היו גבוהות משמעותית לאחר ארוחה שהכילה סוכר וקורנפלקס (אלה מזונות בעלי ערך גליצמי גבוה) בלבד לעומת הארוחה העשירה בסיבים (בעלת ערך גליצמי נמוך). לפני תחילת 3 הארוחות וכן לפני ארוחת הפלצבו (המים) תפקוד האנדותל היה דומה ותקין בכל הנבדקים. שעתיים לאחר כל הארוחות ירד תפקוד האנדותל אולם הגיע למובהקות סטטיסטית רק לאחר הארוחות בעלות הערך הגליצמי הגבוה (גלוקוז וקורנפלקס).

לסיכום: ארוחות בעלות ערך גליצמי גבוה מדכאות תפקוד האנדותל במתנדבים בריאים לא סכרתיים בעלי משקל מוגבר, עובדה המצביעה על קשר אפשרי שבו ארוחות בעלי ערך גליצמי גבוה עשויות להעלות את הסיכון למחלות כלי דם ולב.

למאמר זה השלכות יישומיות על בחירת ארוחות מתאימות במטרה למזער את הסכנה להתפתחות של טרשת העורקים.